תוכן

יד) ונחזור אל הענין, כי הרי יש לנו שני ההי"ן חיצוניות, וב' ההי"ן פנימיות, עוד נשארו שני ההי"ן של פנימיות, והנה הם נעשית חצוניות, אל חצוניות אותיות וא"ו אשר למעלה מהם, כמו שביארנו, כי הכל הולך אחר התחלה, וכיון שבתחלה ירדה אותה החיצונה של אותה הה"א בז"א, צריכות כל המדרגות הקודמות אליה, לרדת אחריה, ולעשות התלבשות אחר מחדש. והנה חיצוניות אותיות וא"ו, נעשות פנימיות הב' ההי"ן הנזכר, לכן צריך שיגדלו שני ההי"ן האלו, שמספרם הוא עשרה, לכשיהיו במספר י"ג כמנין וא"ו, כדי להלבישם. והנה הם י"ג וי"ג הרי כ"ו, ועוד כ' הראשונות של הההי"ן הם מ"ו, והנה עתה פנימיות אותיות וא"ו נשארו מגולות. ואעפ"י שמאותיות וא"ו ולמעלה הוא בחינת בינה כנז"ל, עכ"ז, כיון שחצוניות וא"ו ירד להתלבש תוך שני ההי"ן שהם מבחי' התבונה, ולסבה זו נשארו פנימיות אותיות וא"ו מגולים, לכן עדיין כ"ז נקרא מבחי' התבונה, ואז נעשים פנימיות אותיות וא"ו, חיצוניות אל שני חלקי אותיות י', אשר במלוי ה"י ראשונה, שהיא מבחי' בינה. באופן זה: כי הג' חלקים העליונים של י"ג חלקי וא"ו, נעשים חיצוניות אל פנימיות שני חלקי היו"ד הנזכר, כי כ"כ הוא שיעור ג' תחתונים, כמו ב' עליונים. ושאר י' חלקי הוא"ו התחתונים, נעשים חצוניות, אל חיצוניות שני חלקים מן היו"ד הנזכר. הרי הם עתה י"ב חלקים, ועם המ"ו הראשונים הרי הם נ"ח, וכלם הם מכלל התבונה, לסבה הנזכרת, כי כל ירידת חיצוניות וא"ו, היה לצורך הההי"ן של התבונה, לכן גם פנימיות וא"ו, שנעשה חיצוניות אל שני חלקי יו"ד של מלוי ה"י ראשונה של בינה, גם הם נקראים מכלל התבונה. והרי, איך כללות כ"ז הוא נ"ח כמנין אז"ן, ועם ה' תתאה שירדה בחוטמא, הרי ס"ג, וכלם בתבונה לבדה.