תוכן

יא) גם צריך שתדע, כי זו הה' שירדה מן התבונה, ונתלבשה תוך ז"א כנז', הנה ציורה ד"ו. והענין הוא, כי הנה התבונה נתפשטה תוך ו' ספירות ראשונות ושליש ת"ת של ז"א, שהוא מן הכתר שבו, עד החזה שבו, וזהו סוד ו' שבציור ד"ו הנז', כנגד הו' ספירות שבז"א. ונודע כי בסיום רגל אות הוא"ו, יש נקודה קטנה עקומה קצת, הנז' בפרשת בלק בספר הזוהר בדף כ"ד ע"ב, בשם פסיעה לבר, בפסוק אשורנו ולא עתה, כמבואר אצלינו שם. ואותה הפסיעה, היא כנגד שליש עליון דת"ת דז"א, הרי כי אות ו' שבציור ד"ו, רומזת לבחי' התפשטות התבונה בז"א, בו' ספירות ושליש שבו, ונעשת בסוד ס"ג כנודע וכנז'. ואמנם אות ד' שבציור ד"ו, רומזת אל בחינת לאה, הנקראת ד', קשר תפלין של ראש, העומדת באחור ז"א, כנגד ו' ספירות ושליש הנזכרים, שהוא החזה. ומשם ולמטה עומדת רחל כנודע, הרי כי אות ה' האחרונה שבכל פרצוף התבונה, היא המתלבשת בז"א, וציורה ד"ו, ורומזת ענין התפשטותה תוך ז"א עד החזה שבו, ואיך ממנה יצאה בחי' לאה, שבאחור המקום ההוא ממש כנודע.