תוכן

ו) ואמנם ראה המאציל העליון, שבבחינת העיבור אין בו כח לברר, רק מן הכתר שבו עד סוף הנצח שבו, אבל הוד יסוד מלכות שבו, לרוב הסיגים והקליפות הנאחזים ומעורבים בהם, א"א להם להתברר ע"י העיבור, לפי שהם ג' תחתונות, והם קרובות וסמוכות מאד עם הקליפות. וגם במה שהודעתיך, במה שאמרו רז"ל כי השקר אין לו רגלים, שפירושו הוא: שהקליפות הנקראות שקר, אין להם אחיזה בב' הרגלים, שהם: נצח, והוד. רק ברגל ההוד לבדו, בסוד כל היום דוה, תמורת הוד, ולכן נחרב בהמ"ק באלף החמישי, הנרמז בהוד. והוא סוד רגל אות קו"ף של שקר. וא"כ נמצא כי אין לקליפות כ"כ אחיזה, אלא מן ההוד ולמטה, ולכן אין כח בעיבור, להשלים הבירור בהם, ולכך היו חדשי העיבור ח', כנגד : כחב"ד, וחג"ת, ונצח. כי בכל חדש מתבררת ספירה אחת, וכאשר נשלם להתברר ספירת הנצח, אז נולד ז"א, ויצא לחוץ.