תוכן

ו) ונבאר עתה, מלת טו"ר שבז"א, מה ענינם. הנה נתבאר כי הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן, היא בז"א. העולה בגימטריא אד"ם. ואם תכה יו"ד פעמים ה"א, יעלה בגימטריא ק"ך. אח"כ תכה ג"כ ה"א פעמים וא"ו, יעלה בגימטריא ע"ח. אח"כ תכה כן וא"ו פעמים ה"א אחרונה, יעלו בגימטריא ע"ח. סך הכל בגימטריא רע"ו, אותיות ורע, וזהו ועץ הדעת טוב ורע. והענין הוא, במה שהודעתיך, כי כל בחי' הכאת האורות זה בזה, הוא בבחי' האחורים, כי האורות מכים זה בזה, וע"י הכאתם ופגישתם זה בזה, מתנוצצים ויוצאים מהם ניצוצות אל צד האחורים, ושם נעשים כמנין ורע, להורות אחיזת הקליפות בהם. ומלת טוב, הוא כך, כבר הודעתיך, כי המלוי לבדו של הוי"ה דאלפי"ן דמ"ה, בגימטריא י"ט, כמנין חוה, שהיא נוקבא דאדם, שיצאה ממלוי הוי"ה דמ"ה. גם שני אותיות האחרונות, שהם וא"ו ה"א, עולים בגימטריא י"ט. והטעם הוא, לרמוז על חוה נוקביה, ששעור קומתה הוא מן הת"ת דז"א ולמטה, אשר שם בחי' ב' אותיות הנזכר, כי שתים הראשונות. הם בראשו דז"א. והנה אם תסיר שני אלפי"ן, שבמלוי שני אותיות האחרונות הנזכרים, אשר כנגדם עומדת רחל, שהיא חו"ה, באחורים, וכאשר אין שני אלפי"ן אלו, שהם סוד שני אורות, אינם יוצאים לצד האחורים, אז נשאר בגימטריא טו"ב, כיון שאינם יוצאים לצד האחור, ואין הקליפות יונקים מהם. והרי נתבאר מלת עץ הדעת טוב ורע בז"א עצמו, וגם בשם ההוי"ה אשר בו.