תוכן

ז) ואמנם בפעם א׳, ובזווג א׳, נתעורר הזכר מעצמו, בלתי התעוררות הנקבה, ועלה בו רצון ותאוה להזדווג, אפילו שלא היה עדיין בחי׳ מ״נ, וע״כ הזווג הזה הוא נעלם מאד, ולא היה בבחי׳ זווג, יסוד דיליה ביסוד דילה, כי לא היה עדיין אז נקבה נבראת בעולם, וא"כ עם מי יהיה הזווג בעת שנברא העולם, לכן הזווג ראשון ההוא, היה ברצון העליון, מחשבה, מוחא עלאה, בסוד הרצון העליון שכולא דכורא, ואין שם היכר נקבה, והבן זה. ואח״כ מאז ואילך, תמיד היה הזווג ע״י זו״ן.