תוכן

סב) ונמצא, שהדעת של המוח, נשאר בפנים, בסוד דעת דחו״ב. ועוד דעת אחר, נעשה לו לבוש מבחוץ, בסוד דעת האמיתי החיצון. כי הפנימי נחלק לב' דעות: דעת א׳, המכריע בין חו״ב דאבא, והכל בבחי׳ חיה. ודעת הב', המכריע בין חו״ב דאמא, והכל נקרא בחי׳ נשמה. ודעת הג׳ אמיתי, המכריע בין חו״ב דדעת עצמו, הנקרא רוח. ואלו הם ג׳ בחי׳ חלקי הדעת. והבן מאד, כי הב׳ דעות, הם בפנים, זה בתוך זה, זה תוך נה״י דאבא, וזה תוך נה״י דאמא. והדעת ג׳, מחוץ להם, ונעשה בסוד חזרת החסדים. וז״ס ענין החסדים, להגדיל הדעת. ופירוש הגדלה זאת הוא, לעשות בו דעת, לבחי׳ רוח מבחוץ. ועד״ז תפרש בג׳ אחרות, שהם כח"ב והבן זה.