תוכן

מו) ו׳, הנה נ׳ שערים שבבינה, הם ה״ג שבה, כל א׳ כלול מי׳. גם יש נ׳ שערים מה״ח, כל א' כלול מי׳, הם נ׳. ואלו הה״ח שהם נ׳ שערים, נכללין בז״א, ומתפשטין בו, כנודע. והנה משליש החסד שבת״ת, המתחלק חצי לכתר שבה, וחצי לכתר שבו, אז ע״י עליית החסד, יורד ת״ת דאמא להעשות כתר לז"א כנודע. נמצא שאותו חסד, גורם כניסת הכתר, לכן נאמר בתקונים דס״ח ע״ב, כ״ע דא איהו שלימו דנש״ב, כי הכתר נקרא שער הנ', יען אינו נגמר להיכנס עד עלות החסד ההוא, והוא נקרא שער הנ׳ ההוא של הה״ח, הנחלקים לנ׳ כנזכר, לפי שאין חסר זה עולה, אלא אחר שנגמרו כל הנ׳ שערי בינה, שהם ה"ח, להתפשט בז״א. וזה בא באחרונה, ונקרא שער נ׳ לסבה זו.