תוכן

לד) וביאור ענין עליית זו, הוא באופן זה, כי תחלת העליות, הם מתקבצין ועולין דרך קו האמצעי, ואינן עולין דרך קוין, רק מתקבצין ועולין דרך קו האמצעי, דרך ת״ת, ועולין ג׳ חסדים דרך ת״ת. והטעם, שאם יתפשטו ויעלו דרך קוין, יחזרו הגבורות אשר שם להתמתק פעם ב׳ דרך עלייה, וישארו אלו הגבורות ממותקים ב״פ, ושאר הגבורות לא יתמתקו כלל. כי אע״פ שכשיעלו החסדים דרך העלייה, ג״כ יעברו דרך אותן הגבורות, לא יש בהם כח בחסדים העולין למתקם, כי המיתוק שהיו יכולין לתת בהם, כבר נטלו אותן הגבורות הראשונים בפעם ב'. כי בתחלה נתנו או"א כח בחסדים אלו למתק הגבורות פעם אחד, וגם כדי להגדיל את הז״א עד הכתר שבו, בדרך עלייה. ואם היה המתוק ניתן אל אותן גבורות הראשונים בפ״ב, לא היתה בהן כח להמתיק לאותן גבורות התחתונות, והיו נשארין בלי מתוק כלל, וגבורות הראשונים היו נמתקין ב״פ. לכן עלו אלו החסדים דרך קו אמצעי, ואחר הגיעם אל הת״ת אז יתפרדו, ויתפצלו לב׳ קוין, ויעלו דרך קוי חג״ת, ואז פגעו שם ב״ג ושליש בלתי ממותקות העומדין שם, ואז מתמתקות עם אלו החסדים העולין דרך עלייה.