תוכן

אמר הכותב, גם מצאתי להר"י הכהן ז"ל, ולא נמנעתי מלכותבו כאן. הנה מזווג דאו"א, נמשכו ב' טפות: טפה א', ממוחין דאבא, והיא בחי' חכמה לז"א. וטפה א’, ממוחין דאימא, והיא מוח בינה לז"א. ודעת עליון, שהוא הכולל ומייחד יחד חו"ב. והנה אלו נתלבשו כך: חכמה, בנצח דאבא. ונצח דאבא, בתוך נצח דאימא, בסוד אבא טמיר וגניז גו אימא, כנזכר באדרא, כי אבא הוא בדמיון נשמה אל אימא. ובינה נתלבשה בהוד דאבא, והוד דאבא, בתוך הוד דאימא. ודעת נתלבש ביסוד דאבא, ויסוד דאבא ביסוד ואימא. האמנם יסוד דאבא, מתפשט יותר, ויוצא לחוץ מן יסוד אימא. ואלו כלם, נעשו מוחין לז"א, הנק' ישראל. וביסוד דאימא גנוזים תרין עיטרין, שהם חו"ג דאריך, והם פקדון בלבד אצלה. ואלו לא נתלבשו כלל ביסוד דאבא, רק ביסוד דאימא, הוא בחי' דעת ב' לז"א, בסוד, כי אל דעות ה', תרין דעות. ואלו מתפשטים עד החזה דז"א, ומשם מתחיל רישא דנוק' דז"א.