תוכן

ט) והנה כיון שהם מים מלוחים, אם יכנסו דרך הגרון שלה, בו"ק תחתונות שלה, יחזרו להיות מים מרים. ולכן יוצאים דרך פיה לחוץ, כדי שלא יתמררו. ולא עוד, אלא שאדרבה, הם נעשים עתה מים מתוקים והוא, כי בעת צאתם מן הפה, ועוברים דרך השפתים, אשר שם אותיות בומ"ף, שהם ד' מילויי ד' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שהם בגימ' קכ"ח, כמנין בומ"ף. והם הויות לבדם, בלתי עירוב שמות אהיה שהם דינין, ולכן הם מים מתוקים, ולכן בעבור המים המלוחים הא', דרך השפתים, נמתקים ע"י אותיות בומ"ף, שהם מתוקים. וכבר ביארנו כיוצא בזה, ענין השפתים, בדרוש השופר וע"ש. והרי נתבאר היטב ב' אכילות או"א, וב' שתיות זו"ן. והנה אעפ"י שביארנו, כי אין לזו"ן רק בחי' שתיה, עכ"ז זהו בערך אכילת או"א, אבל גם בזו"ן יש בהם בחי' אכילה, כמ"ש בע"ה.