תוכן

ב) ואמנם אכילת או"א, נחלקת לב' אכילות. ושתית זו"ן, ג"כ נחלקת לב' שתיות. וזה ענין ב' אכילות או"א, הנה שתיהן נמשכות אל או"א, מן פה דא"א. אבל יש בזה חילוק, כי יש אכילה לג"ר דאו"א, ויש אכילה, לז"ת שבהם. והנה אכילה העליונה, נמשכת מן עת"י, המתלבש תוך גולגלתא דא"א, ומשם נמשכת אכילה ומזון למטה עד הפה דא"א, דרך פנימיותו. ואח"כ יוצא מן הפה ולחוץ, כי מרוב הארתו אינינו יכול להיות מוגבל ומצומצם בתוך פנימיות, ולכן יוצא מפיו, בסוד הבל היוצא מן הפה, יורד ונמשך דרך הדיקנא ולמטה, עד פה דאו"א. והוא שם בסוד אור מקיף להם, כי כל הבל הוא סוד אור המקיף כנודע. ומן אור המקיף הזה, שואבים ושואפים מזונם או"א, והוא מזון לג' עליונות שבהם, שהוא סוד שאיפה בלבד, ולא אכילה.