תוכן

א) ונבאר עתה, איך היתה תיקון המלכים האלה. הנה כאשר המאציל העליון ראה, כי לסבת היות האור גדול, לא יכלו לסבול, ועי"כ נשברו, לכך עלה ברצונו לתקן כל העולמות, באופן שיהיה בהם כח לסבול האור, ויתקיימו, ויחיו ולא ימותו. ואמנם התקון הוא, על ידי התפשטות האור, אשר אז יתרחקו הכלים מאת מאציליהם, ואז יהיה בהם יכולת לקבל האור הבא, יותר ממועט ומרוחק. ולכן מן נקודות הכתר, נעשה בה התפשטות גדול של פרצוף א' שלם, ומה שהיתה נקודה זו בתחלה, כלולה מי' ספירות בכח, הוציאם עתה בפועל גלוי, ונקרא פרצוף א"א. ומנקודת חכמה נעשה פרצוף ב' שלם מי' ספירות שבו, ונקרא אבא. ומנקודת בינה, פרצוף ג' שלם, ונקרא אימא. ומן הו' נקודות הנשברים, נעשה פרצוף א', ונקרא ז"א. ומן נקודה העשירית, נעשה פרצוף שלם, הנקרא נוקבא דז"א. ואלו הה' פרצופים נרמזים בשם ההוי"ה: כי קצו של יו"ד, הוא פרצוף א"א. והיו"ד עצמה, אבא. וה' ראשונה, אימא. והוא"ו, ז"א. וה' תתאה, נוקבא דז"א.