תוכן

ט) אמר הכותב חיים, הנה כתבתי הנלע"ד, כי ה' פרצופין שיש בעולם האצילות, כל הזכרים נעשו מן הוי"ה דמ"ה, וכל הנקבות מהוי"ה דב"ן. ואמנם ממקום אחר נראה באופן אחר, כי עתיק ואריך שאין להם נקבות, נחלקות בפ"ע. לכן הדכורין הם ממ"ה, והנוק' הם מב"ן, לפי שהזו"ן הם פרצוף א'. אך משם ואילך, כל פרצוף מהם, מוכרח הוא שיהיה נכלל ממ"ה ומב"ן. כיצד: הנה עתיק היה, מכתר דמ"ה. ונוק', מה' ראשונות דכתר דב"ן. ואריך, מחכמה דמ"ה. ונוק', מה' אחרונות דכתר דב"ן. ואבא, ה' ראשונות דבינה דמ"ה, וז' תחתונות דחכמה דב"ן. ואימא, ה' תחתונות דבינה דמ"ה, ושש אחרונות דבינה דב"ן. וז"א, חג"ת נה"י דמ"ה, וחג"ת נה"י דב"ן. ונוק', מלכות דמ"ה, ומלכות דב"ן. נמצא, כי ו' פרצופים הם, וכ"א מהם נכלל ממ"ה וב"ן. וזה הפירוש נראה יותר אמת מהאחר. וכן נראה ממ"א בפירוש, כי עתיק ואריך נעשו, מכתר דב"ן. ואבא, מחכמה דב"ן. ואימא, מבינה דב"ן. וז"א, מחג"ת נה"י דב"ן. ונוק', ממלכות דב"ן. הרי כי גם בזכרים אבא וז"א, היו מן ב"ן ג"כ. וכן כתבנו, כי ע"י פגם התחתונים, מסתלקים ג' ראשונות שבו. וט' ראשונות שבנוק', מבחי' ב"ן. וכן נתפרסם בכל הדרושים, ענין עבור ויניקה ומוחין שיש לשניהם בכל יום, ואם בז"א לא היה בו רק מ"ה בלבד, איך מתמעט בכל יום, והרי אין הפגם אלא בב"ן, שהוא בחי' המלכים שמתו. גם במקום אחר כתבנו, כי שש קצות חג"ת נה"י דב"ן, הם ז"א בתחלה במיתת המלכים. ומלכות דב"ן היא נוק', ובעת התיקון יצא הדר, שהוא חג"ת נה"י של הוי"ה דמ"ה החדשה, ונתחברה עם חג"ת נה"י דב"ן, ונתקנו יחד בז"א. ויצאה אשתו מהיטבאל, מלכות דמ"ה, ונתחברה עם מלכות דב"ן, ונתקנו, והיו מלכות נוק' דז"א.