תוכן

ג) והנה ע"י, לוקח כתר של מ"ה, והם הטעמים של מ"ה, ומזה נעשה הדכורא דע"י. וא"א, הדכורא שבו, נעשה מן חכמה דמ"ה, שהם הנקודות של מ"ה. ואו"א, לוקחים בינה דמ"ה, שהם התגין דמ"ה. וזו"ן, לוקחים ז' תחתונות דמ"ה, שהם אותיות דמ"ה. ובזה יתבאר לך. איך צדקו דברי סה"ת, שאמרו שם. כי הטעמים בכתר, והנקודות בחכמה, והתגין בבינה, והאותיות בזו"ן. והנה סדר החלוק הזה. הוא בבחי' הוי"ה דמ"ה הנז', בי"ס שבו, אבל כאשר לוקחים (עיין ספר מבו"ש שער ב' ח"ג פ"ג) אותם, ע"י וא"א ואו"א וזו"ן, אינם נחלקות בסדר הזה. אמנם עתיק ואריך, שניהם הם נקראים כתר דאצילות, והם לוקחים טעמים ונקודות דמ"ה כנז'. ואו"א דאצילות, שניהם נקראים חו"ב דאצילות, אבל אינם לוקחים, רק התגין לבדם של מ"ה, וזכור אל תשכח.