תוכן

יב) וכדי לבאר ענין זה, הוא מוכרח לבאר פה קצת מן כונת ק"ש. והענין יובן, במה שנתבאר אצלינו, כי יעקב יש לו שתי נשים לאה ורחל. והנה בחינת לאה, היא בבחינת הקשר דתש"ר, שבעולם האצילות, ויש לה פרצוף שלם מי"ס כנודע. ואמנם עתה אנו מעלים את רחל, שהוא אותה הנקודה של מלכות, אשר עומדת בהיכל ק"ק דבריאה, ועולה עד לאה הנזכרת, שה"ס אות ד' דאחד, ונכללת עמה, ומתחברת אז אותה הד' עם הז"א, שה"ס אח"ד: א"ח ד', נעשין מ"ן אל או"א דאצילות, ואז מורידים ונותנים מוחין פנימין לז"א וללאה הנזכרת. ואמנם המוחין של רחל, אינם יורדין, לפי שעדיין היא בבחינת נקודה, ואין לה פרצוף לקבל מוחין. ולכן המוחין שלה נשארים למעלה עם הד' דאחד שהיא לאה, וכאשר אנו אומרים בשכמל"ו, הכל הוא בסוד בחינת לאה, והבן זה.