תוכן

יא) והנה עתה, אשר עלו היצירה והעשיה בבריאה, שהם בחינת מלכות ות"ת בני הבריאה, אנו צריכין עתה להעלותם בבריאה, בסוד מ"ן אל אמם, שהיא עולם הבריאה, כדי שיתנו להם מוחין פנימים דאור פנימי, בבחינת אותם הנשמות, שהם פנימיות של העולמות, וצריך שיתייחדו בתחילה, ויזדווגו או"א דאצילות, לתת מוחין לזו"ן דאצילות, ועי"כ יומשך שפע לאו"א דבריאה, שיזדווגו גם הם, לתת מוחין לזו"ן אשר שם, שהם בחינת היצירה והעשיה, שעלו ונכללו עתה שם כנזכר. וכדי להיות בנו כח לעשות הדבר הזה, נצטוינו במצות ק"ש, שהיא בחינת דיבור, ואינה מעשית, וע"י מצוה זו, יהיה בנו כח, לגרום הזווג הנזכר, כדי שיתנו מוחין אל זו"ן דבריאה כנזכר.