תוכן

ג) והנה נתבאר, כי הזווג דמנחה, הוא בסוד אחור באחור, כשיעור קומת ז"א כולו. וענין זה לא היה אלא במשכן שילה, וזהו מה שרמזו רז"ל, אל המנוחה זו משכן שילה, ואל הנחלה זו בית עולמים. כי שם במשכן שילה, היה הזווג ג"כ ע"ד הנזכר. ואלו הם אותיות מנוחה, מנחה ו', פי': כי המנחה היא בחינת הגבורה דז"א, הנקרא ו'. גם ז"ס, וירא מנוחה כי טוב, כי הוא נמשך מן הר"ז עולמות דבסטר ימינא, שהוא החסד הנקרא טוב, ובהצטרפות כולם הם י"ש עולמות. והנה אותיות אלו של מנחה, המורות על הגבורות והדינים, יחזרו לעתיד לבא ויהיו אותיות נחמה.