תוכן

כא) ואמנם זה הוא, בבחינת לבושי הגדלות. אבל בבחינת המוחין הפנימיים עצמם, המתלבשים בתוכם, כולם הם בחי' הויות, ואין בהם שינוי. וטעם הדבר הוא, כמש"ל כי בזמן הקטנות, בין קטנות הא', ובין בקטנות הב', אין לו לז"א מוחין אחרים, זולת אלו הלבושים בלבד, דחיצוניות דנה"י דאימא, או דחג"ת דאימא, ואלו הלבושין עצמו לבדם, הם הם המוחין דז"א, בקטנותו הא', או השני. ולכן יש חילוק בשמות לבושין דנה"י, אל שמות לבושין דחג"ת, כי אלו אלקים, ואלו אכדט"ם. אבל בגדלות דז"א בין בגדלות הא', בין בגדלות הב', אינן בחינת פנימיות עצמן דנה"י דאימא, או דחג"ת דאימא, אמנם הם טיפות מוחין ממש, הנמשכים ממוחין דאבא ואימא ממש בעת הזווג, ואין ביניהם שינוי בין גדלות ראשון לב', וכולם הן בחינת הויות. אבל אה"נ, שגם הם באים מלובשין, תוך נה"י או דחג"ת דאימא, מבחי' פנימיות כנודע. אבל כיון שיש מוחין עצמן בתוכם, אינם נקראים אלא על שם המוחין עצמם, שהם הויות, ולא ע"ש הלבושין. ע"כ לשון הקדמה, שיעדנו לך לבארה.