תוכן

יב) אמנם צריך שתדע, כי לא כל הרוצה ליטול את השם יטול, כי אין יכולת לכוין כוונה זו, אלא מי שהוא צדיק גמור, שהוא כדאי בזכותו לרדת ולברר אותם הבירורין מתוך הקליפה בעל כרחם, ועל הפחות צריך שיזהר ויכוין כונה גמורה בכל התפילה ההיא, מתחילתה עד סופה היטב מאד, ואם לא כן, הנה בעת שמוסר נפשו ומורידה אל הקליפה, הנה לא די שלא יוכל הוא לברור משם נשמות הנופלות שם, אלא אדרבא תשאר נפשו שם בתוך הקליפה ודומה זה, אל ענין האדם שנפטר מזה העולם כנ"ל, שאם יהיה צדיק גמור, יוכל לרדת אל הקליפות, הנקראים גהינם, ולהעלות משם נשמות, שנפלו שם בטיט היון של גהינם, שה"ס הקליפה. ומי שמעלתו פחותה מזה, יהיה בו כח לצאת מתוך גהינם, אך לא להוציא אחרים. ומי שהוא רשע, יורד בגהינם ונשאר שם הוא בעצמו. וכן ממש עד"ז הוא בענין נ"א, כי הנה הוא יורד אל מקום הקליפה, ואם הוא צדיק גמור, יש בו יכולת לברר ולהוציא משם נשמות הנופלות שם, ולהעלותם בסוד מ"ן. ויש מי שאינו יכול להעלות אחרים, כי אין בו כח לבררם ולהוציאם, ודי לו במה שיעלה את עצמו. ויש מי שנפשו נשארת שם אחר רדתה בעת נ"א, ואינו עולה משם כלל.