תוכן

ט) והנה ענין זה עצמו נעשה ע"י נפילת אפים. וזהו מ"ש בזוהר ויקהל ר' ע"ב, כי בנ"א מפקיד אדם נפשו, באלנא דמותא, ומוסר עצמו למיתה. וכן אמר בפ' במדבר. והענין הוא, שהנה בחינת מיתה האמיתית, הוא מקום הקליפה, בסוד רגליה יורדות מות. וצריך שהאדם ימסור עצמו למיתה, ויכוין להוריד נפשו עד מקום המיתה, שהם הקליפות, ולכוין שיוציא משם בכח זכות תפלתו, אותם הבירורין אשר שם. וזה יהיה ע"י נפשו, שהיא מן העשיה, ויחברם עמה, ויעלו משם עמה אל עולם היצירה, ושם ע"י רוחו, שהיא מן היצירה, יכוין לברר ג"כ הבירורים שבעולם היצירה, ויעלם משם עד הבריאה, ושם ע"י נשמתו שהיא מן הבריאה, יכוין לברר ג"כ הבירורין שבעולם הבריאה, ויעלם משם עם כל אלו ג' מיני בירורין, עד עולם האצילות.