תוכן

כג) ואחר שביארנו ענין הטלית והציצית, נבאר ענין העטיפה. כי הנה נוקבא דז"א בתחילה, היא עומדת באחורי הז"א כנודע. ולכן כשמתעטף האדם בטלית, צריך שיאחוז בצד הימיני של הטלית, בשתי הציצית שבו, וישליכם לצד שמאל סביב גרונו, על הכתף השמאלי לאחור, כדי שיגיעו הציציות ברישא דנוקבא, העומדת שם באחור בצד שמאל, כנודע דנוקבא בשמאלא אתאחדת, שהם הגבורות, ושתי הציציות האחרות השמאלים, ישארו תלויים דרך פניו של אדם, ולא באחור. וטעם לזה הוא, כי הנה אלו ד' ציציות, יוצאין מן ד' מוחין, ולכן שתי הציציות לבדם, שהם בחינת חסדים וגבורות אשר במוח הדעת, ניתנים לנקבה בהיותה בצד האחור. וכאשר חוזרת פב"פ, אז לוקחת גם שתי הציציות האחרים, שנשארו בפניו של האדם, שהם מן החכמה והבינה.