תוכן

א) דע, כי הי"ס של עולם האצילות, הנה הם, חמשה פרצופים שלימים: האחד הוא א"א, והוא הנקרא ספירת הכתר, ויש בו י"ס. וכן או"א, הם ב' פרצופים שלימים, ובכל אחד מהם יש בו י"ס. וכן זו"ן, הם ב' פרצופים שלימים, כל אחד כלול מי"ס. האמנם צריך שתדע, כי ז"א. כשנאצל, היה בחי' ו' אחת, והוא שש קצוות, מן חסד ועד יסוד, ולא היה לו ראש, שהם ג' ראשונות, וזו היא ענין ו' שבתוך ה"א ראשונה הנקרא אימא, ואין ראש לאותה הוא"ו כנודע. ואחר שנולד ויצא לחוץ, בסוד ו' של ההוי"ה, אז נעשה לו ראש. וזהו סוד פסוק, מנחל בדרך ישתה ע"כ ירים ראש. כי מנחל דאימא ישתה ז"א, בהיותו בדרך, שהוא אחר יציאתו מתוך אימא, ואז ירים ראש. רוצה לומר: כי הח"ג ת"ת הראשונים שלו, נעשים לו חב"ד, והנה"י שלו הראשונים, נעשים לו עתה חג"ת. וזה נעשה לו, ע"י המשכת שפע, תרין עטרין דמעטרין ליה או"א. וזהו סוד פסוק, בעטרה שעטרה לו אמו, שהוא רישא דיליה שהורמה עתה.