תוכן

ז) הדרך הב': ובו יתוסף קצת ביאור, בדרך הא'. ואמנם זה הדרך השני, הוא בענין עיבור ז"א, תוך אימא עילאה. כבר נתבאר לעיל בדרך הראשון, כי שני אותיות י"ה, הם באו"א. ודע, כי אות ה' שהיא באימא, הוא ציור שני אותיות: ד"ו כנז"ל. אמנם אות ד', היא הבינה עצמה. ואות ו' שבתוכה, היא בחינת ז"א, שהיה בסוד העיבור בתוך אימא, והוא, כי נודע, שז"א כשנאצל, היה בבחי' ששה נקודות לבד, נפרדות זו מזו, ולא היו בציור קוים ימין ושמאל ואמצע, אלא היו ששה נקודות זו על גבי זו, כי לכך מתו, כנודע באלה המלכים, וכדי לתקנו, שהוא ענין החבור והקבוץ כנודע, הוצרכו לו שלשה בחי': הראשונה הוא העיבור. והשנית, הוא היניקה. והג', הוא כניסת המוחין דגדלות וג' זמנים אלו, צריך שיהיו נרמזים בשם הוי"ה.