תוכן

ב) וזה סוד הענין, כי הנה באות יו"ד, נרמז חבור חו"ב עילאין. ובאות ה"א, נרמזו ישראל סבא ותבונה תתאין. וזה עניינם: הנה אות יו"ד במלואה, יש בה ג' אותיות יו"ד. אות י' רומז לחכמה, והיא רמז ג"כ אל הי"ס, שבכללות פרצופו. וב' אותיות ו"ד, שהם בחי' המלוי, שהוא בכל מקום בחי' הנקבה כנודע, לכן היא רמז לבינה העליונה. אם במספרם ו"ד, הם י', כנגד י"ס שבכללות פרצופה. ואם בציורם, כי נעשים ד' על ו', והיא צורת ה, ונודע, כי בינה נק' ה"א עילאה, כזה: ה. ואמנם טעם אל הנז', למה הנקבה היא בחי' מלוי, הוא במה שהודעתיך, בסוד אדם וחוה שהם זו"ן, כי הנקבה טפילה אל הזכר, לפי שהז"א נטל תרין עיטרין דדעת, הנק' חו"ג, ואח"כ הוא נתן עיטרא דגבורות אל נוקביה, אחר שהיתה בתוך גופו, והיתה ממלאה חלל גופו, ולכן הנקבה היא המלוי שבתוך הזכר. וזהו סוד, אדם שהוא ז"א, הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן. וחוה היא אותיות המלוי לבדם, אחר שתסיר מהם ד' אותיות הפשוטות, וישארו י"ט, בגימטריא חוה. עוד טעם ב', כי מלו"י בגימטריא אלהי"ם, שהוא דין, והנקבה כלה דינים ולכן לוקחת המלוי.