תוכן

נ) וצריך לידע, למה היסוד הוצרך ליעשות מב' נקודות הנז', משא"כ בכל י"ס שבה. והטעם הוא, במה שידעת, ונתבאר לעיל, כי כל הספירה שבה, יש להם על מה לסמוך בז"א, בת"ת ונה"י שבו. אבל היסוד שבה, אין לו סמך בז"א כלל, כנז"ל, שהיסוד דז"א נגמר, עד סיום הת"ת של הנקבה, כי לטעם זה נק' היסוד שבה פורח באויר, ואין לו על מה לסמוך, כמבואר אצלינו במקום אחר. גם נודע, כי לטעם זה, נקרא הנקבה, עניה. ונקרא אספקלריא דלא נהרא מגרמה כלום, אלא צריכה לקחת כל הספירות שבה, מן הז"א כנז"ל. אבל אלו השתים: יסוד, ומלכות שבה, אינה לוקחתם ממנו, לפי שאין להם סמך בז"א כנזכר. ולכן הוצרכה נקודה הת"ת שבה, לירד עד נקודת היסוד שבה, כי לעצמה אינם צריכה כנז"ל, ועי"כ, בין שתיהם יהיה ספוק ויכולת, לעשות היסוד שבה.