תוכן

יט) וקודם שנבאר זמן גדלותה, נבאר בתחלה, איך האורות נמשכים לה, כדי להגדילה. דע, כי האורות הנמשכים מז"א לנוק', העומדת באחוריו, אינם בוקעים ויוצאים דרך דופני מחיצות הכלים של ז"א, ויוצאים ומאירים ונכנסים בנוקביה. דא"כ, ברגע אחד היתה נבנית כל פרצופה, וניתנים בה כל המוחין ביחד, כיון שבוקעים ויוצאים מכל מסך האחורים שלו. אמנם כל האורות ההם, מתקבצות במקום החזה דז"א, כי שם בקע בוצינא דקרדינותא, ועשה שם נקב אחד, כדי לעבור משם דרך האחורים דז"א ויוצאים לחוץ ושם נעשים בבחי' פרצוף א' הנקר' צלם, ע"ד שנתבאר בענין ז"א. ועומד על ראש הנקבה מחולק לג' בחי': כי ב' אותיות ל"ם, הם ב' בחי' אורות מקיפים, שעל גבי רישא למעלה, ולא מן הצדדים. ואות צ' דצלם, היא הבחי' השלישית, הנכנסת בתוך הנקבה, מראשה ועד סופה בבחי' או"פ. ושעור זמן כניסת צ' זו דאו"פ תוך הנקבה, הנקראים מוחין דגדלות שלה הוא עד תשלום י"ב שנים ויום אחד, אשר עדיין נקראת קטנה, ומשם ואילך נקראת גדולה, כמו שנבאר. והכל הוא ממש ע"ד שביארנו בצלם המוחין דז"א, איך בכל שנה ושנה, נכנס בו בחי' אחת, עד תשלומם.