תוכן

ו) ואמנם לשון קן שהזכיר, באומרו מקננא, ולא אמר יתבא בכרסיא, לפי שלשון ישיבה, הוא ענין תמידי. אמנם מקננא, הוא לפרקים. כי בזמן שהעופות רוצים להזדווג, להוליד בנים, אז עושים קן, להשמר בתוכו, מפני העופות הדורסים, להגן על בניהם. ורמז אל בחי' זווג הב' שהוא לפרקים ואינו העיקרי, כי איננו רק לפרקים, כמו שאמר הכתוב, כי יקרא קן צפור וגו', שהוא דרך מקרה, פרט למזומן. כמו שנתבאר אצלינו במצות שלוח הקן, ועי"ש היטב. ובהיות זה הזווג שלפרקים הנקרא קן, אז הוא לצורך הבריאה ולא לאצילות, וזה אומרו מקננא בכרסיא. כי היותו בסוד קן, אז הוא לצורך הכרסיא.