תוכן

ה) והנה ב' אזנים, הם כנגד בינה ותבונה. והבל היוצא מאזן ימנית, היא נשמת הבינה. ומאזן שמאלי, היא נשמת התבונה. וב' נקבי החוטם, הם כנגד יעקב וישראל. ומהימין יוצא רוח לישראל, ומהשמאל יעקב. אמנם נקב הפה איננו אלא אחד, לפי שהוא כנגד הנוקבא דז"א . ואעפ"י שהם שתים: לאה ורחל, כבר נתבאר, כי עיקרה של לאה, יצאה מן נה"י דתבונה, המתלבשים בסוד מוחין ברישא דז"א כנודע, ולכן אינם נחשבות רק לבחי' אחת. אמנם בבחי' לאה ורחל, הם ב' נקבות, לכן גם הבל הפה נחלק לשנים, עם שמקורם א' הוא לבד כנזכר. והענין הוא, כי בעוד היות הבל הפה בגרון, אז הוא בחי' קול, ובצאתו מן הפה ולחוץ, אז הוא בחי' דבור של חתוך אותיות. והנה קול הוא כנגד לאה, ודבור כנגד רחל, אע"פ שנתבאר בס"ה, כי כל קול הוא בת"ת שהוא ז"א, עם כ"ז שרש הקול והדבור, שניהם הם במלכות, אלא שהקול נעשה נשמה אל (ועיין שער אח"ף פ"א נ"א שם) ז"א, והדבור נעשה נשמה אל נוקבא דז"א, ושניהם הקול והדבור, הם יוצאים מבחי' הפה הזה, שהוא סוד מלכות כנודע.