תוכן

נג) היסוד, יוּ הוּ ווּ הוּ בשורק וא"ו, על דרך הנזכר לעיל, כי יוּ, הוא נשמה לנשמה, לפנים מן הכל. ואות הוּ ראשונה, היא נשמה לפנים. ואות ווּ, רוח, לאמצעי. ואות הוּ אחרונה, נפש, באחור, שהוא החצון, והרי נתבארו תשעה ספירות של ז"א, ובהם כ"ז לבושים כנזכר, והנוקבא משלמת לז"א לחשבון עשרה, כנודע כי המלכות היא העשירית של הזכר. ואלו הכ"ז לבושים דז"א, הם מתחלקים גם הם בג' בחי' ז"א, שיש בבריאה יצירה עשיה, והם אלו בבחי' נשמה, על דרך הנז"ל בשלשים לבושים של נוקבא דזעיר אפין ממש.