תוכן

א) הנה עולם האצילות, הוא י"ס, וזה פרטם: ספירה ראשונה, כתר, והיא הנקראת א"א. ספירה שנית ושלישית, חו"ב, הנקראים או"א. שית ספירות אחרות, והם חג"ת נה"י, הם הנקראים ז"א, ומתחלקות אלו הו' לי"ס גמורות, כמו שיתבאר. והספירה העשירית מלכות הנקראת נוקבא דז"א, וגם היא נחלקת לי"ס פרטיות. ואלו הי"ס הנז', האירו והוציאו י' ניצוצי אור, דרך המסך אשר תחת עולם האצילות, ושם נעשו י"ס, הנקרא עולם הבריאה. והם בחי' חותם, של אלו הי"ס דאצילות. כנז' בהקדמת ספר התקונין, בדף ג' ע"ב, ובדף ד' ע"א. וגם י"ס אלו של עולם הבריאה, הם מתחלקות אל הפרצופים הנז’, שהם: א"א. ואו"א, וז"א, ונוקביה. הם כדוגמת הפרצופין שבעולם האצילות כנזכר, אלא שאלו הם חותם, המתפשט מעולם האצילות כנזכר, ונחתם בבריאה. ואח"כ מכח אלו הי"ס דבריאה, האירו דרך המסך שתחתיו, והוציאו י' נצוצות אחרות, והם י"ס הנקראות עולם היצירה. והם בחינת חותם אחד, המתפשט מי"ס דבריאה, ונחתם ביצירה. וגם הם מתחלקות בסדר הפרצופין הנז' ממש. אח"כ מכח אלו הי"ס דיצירה. נחתמו י"ס דעשיה, והם חותם אל הי"ס דיצירה, וגם הם מתחלקות בסדר הפרצופין הנזכרים. והנה כל אלו הארבעים ספירות שזכרנו, בארבע עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, כלם הם אלהיות, וכלם אחדות אחד גמורה, מראשית י"ס דאצילות עד סוף י"ס של העשיה.