תוכן

ח) ודע, כי בזה העולם של העקודים, היו ז"א ונוקביה שלימים וגדולים בשלימותם יותר מן או"א, כי ז"א ונוקביה היו בבחי' פנים בפנים, ואו"א היו, אחור באחור. וגם זה שינוי אחר, שיש מעולם העקודים לעולם הנקודין ועולם האצילות. וטעם הדבר נמשך מן הנזכר לעיל, כי ז"א ונוקביה נשלם בהם כל צרכם, קודם חזרתם להתעלות במאציל, והיה להם ה' בחי' אור פנימי, וב' בחי' אור מקיף היחידה וחיה כנזכר לעיל, מה שאין כן באו"א, כי לאבא היו ג' בחי' של אור פנימי ולא יותר, ולאימא ד' בחי' אור פנימי ולא יותר, ולא עוד אלא שקודם ששום ספירה מהעשר ספירות תחזור לעלות במאציל, כבר היו ז"א ונוקביה שלימים בכל הצריך להם לצורך הזווג, והוא בכלל אחר שצריכים אנו להודיעך והוא, כי טפת הזווג נמשכת מבחי' המוחין הנקראים חיה, ונקראים חכמה (ולא) ומשם ולמטה. והנה כבר היה אל זעיר אנפין בחי' חיה הפנימית הנקראת חכמה, קודם שהכתר תתעלה במאציל, ולכן חזר פנים בפנים עם נוקביה, ואין חשש אם המלכות הנקראת נוקביה היתה יותר שלימה ממנו, כי היתה בה יחידה הפנימית, מה שאין כן באבא, כי אפילו אחר חזרת הכתר במאציל, לא נגלית בו כלל מעולם בחי' חיה פנימית שהיא חכמה שבו, ולכן נשאר אחור באחור עם אימא.