תוכן

ה) עוד צריך שתדע, כי בהיות הכתר מתחיל לחזור לעלות להתעלם במאציל, הנה בהמשך זמן עלייתו, נסתלקה הארתו הראשונה, שהיה מאיר ומוסיף בכל הספירות שתחתיו כנזכר לעיל ונמצא כי המלכות שנוסף בה יחידה דאור פנימי ע"י הכתר, חזרו להפסיד אותו עתה, ונסתלק ממנה, לפי שכיון הכתר היה חוזר ועולה, לא היתה כונתו להאיר בתחתונים, אמנם נשאר בה בחי' רשימו בלבד וזה הדבר נמשך, עד גמר סיום עליית הכתר במאציל, כי אז ג"כ עמד סיום עליית המלכות במקום היסוד, ואז חזר הכתר להאיר במלכות כבראשונה, ונתוסף בה פעם שנית בחי' יחידה דאור פנימי, והטעם הוא, כי כיון שהכתר עלה במאציל, גם היא נתעלית מדרגה אחרת, ונתקרבה יותר אל המאציל, ומה שהיתה מקבלת בתחלה מן הכתר להיותה למטה, היא מקבלת עתה מן המאציל עצמו, כיון שנתעלה ונתקרבה אליו מדרגה אחרת. אבל כל זמן המשך עליית הכתר, ולא השלים עלייתו, היה אז הכתר מפסיק בין המאציל אליה, ולא היה אור המאציל מגיע אליה, וגם הכתר לא היה מאיר בה, לסיבת היותו מסתלק מן התחתונים כנזכר לעיל. ועל ד"ז אירע בזעיר אנפין, בשש קצוות הכלולים בו, שנסתלקה מהם בחי' חיה הפנימית, בעת עליית הכתר, ובסיום עלייתו, חזר אור החיה למקומה בזעיר אנפין. ועל ד"ז בבינה. ובחכמה. עם בחי' ההארות שהיו נתוספים בהם, מחמת הכתר כנזכר לעיל.