תוכן

ג) ונמצא כי החו"ב דז"א דמצד אבא, יש¬ לו לכל אחד מהם, ב' לבושים וכיסויים, שהם כלים של נצח דאבא, ונצח דאימא, אל מוח החכמה. וכלי ההוד אבא, וכלי ההוד אימא אל מוח הבינה. אבל מוח החכמה והבינה מצד אימא, וכן עיטרא דחסד ועיטרא דגבורה דאימא נקר' דעת, שיש ביסוד דאימא, כל אלו, אין לכל א' מהם, רק כלי ולבוש א' בלבד. לפי שג' כלים דנה"י דאבא, מלובשים תוך כלים דנה"י דאימא, ואלו המוחין הנז’, הם מפסיקים בינתים ונתונים בין כלים דנה"י דאבא, לכלים דנה"י דאימא, ואין עליהם רק הכלים דנה"י דאימא בלבד.