תוכן

ו) והתשובה היא, דע, כי האמת הוא, שאע"פ שאנו אומרים, שבתחלה יצאו י' נקודות, אינם רק ה' נקודות לבד. אבל הענין הוא, כי אלו ה' נקודות לא היו שוות בהשואה אחת, כי נקודה הראשונה, היתה גדולה ככל שאר י' הנקודות. וכן נקודת אבא, ונקודת אימא, היו גדולים על כל הז' שלמטה מהם. והנה ג' הנקודות הראשונות, כל אחד משלשתם, היתה שלימה בכל חלקיה, פירוש: כי כל אחת מהם, היתה מבחי' י' י' חלקים, כנז"ל, דלית נקודה דלא אתכלילת מי', ולכן כל א' משלשתם, נעשה אח"כ פרצוף שלם, והם: א"א, ואו"א. אמנם הנקודה הד', שממנה נעשה אח"כ פרצוף ז"א, לא היה בה בתחלה בחי' י' חלקים שבה, רק בחי' ו' חלקים שבה לבד, והד' חלקים האחרים לא היו אז בה, נמצא שלא די שכל אותם הו' נקודות, אינם ו' נקודות לבד שלימות, על דרך ג' נקודות הראשונות, אלא שאפילו כלם יחד, אינם שיעור נקודה אחת שלימה, רק ו' חלקי נקודה אחת, שממנה נעשית ז"א. והרי בזה חסרון גדול שהיה בז"א, כי ג' הנקודות, שמהם נעשו א"א ואו"א, יצאו כל אחד משלשתם שלימה, כלולה מי' חלקיה, ונקודה הרביעית, שממנה נעשה ז"א, יצאה חסירה ארבעה חלקים, ולא יצאה רק בסוד ששת חלקים שבה בלבד.