תוכן

כא) ונמצא, כי מוכרח הוא, שמיתת המלכים תהיה נרמזת בשם מ"ב הנז'. וכפי סדר מיתתם, כך תהיה סדר ברורם והעלתם ע"י השם הזה, ולכן מיתתם נרמז בשם הראשון שבו, ובטול אחורים דאו"א, נרמז בשם הב', כמו שיתבאר. והענין הוא, במה שנסתכל באדרא רבא דפרשת נשא, כי שם נראה שהז' מלכים לבדם, הם שמתו, ובמאמרים אחרים בספר הזוהר נראה, כי אף באו"א יש שם בחי' בירור נצוצות קדושה, ויש שם בחי' פגם. ולא עוד, אלא שאפילו בכתר, שהוא א"א, נמצא שיש פגם חס ושלום. וביאורו של דבר הוא: כי מכל י' הנקודות נפלו בחי', ובכלם היה בטול, אלא שאין בטולם שוה, כי ז"א ונוקביה שהם ז' מלכים, אירע בהם פגם גדול, כי נפלו כלם הן בחי' אחור באחור שלהם, הן בחי' פב"פ שלהם, ולכן נזכר בטול זה, בלשון מיתה ממש. אבל מאו"א, לא ירדו רק בחי' אחורים שלהם בלבד, ולכן נקראים בלשון בטול בלבד, ולא בשם מיתה ממש. אבל מן א"א שהוא הכתר, לא נפל ממנו רק אותה הבחי' התחתונה, של אחורי נה"י שלו בלבד, המתלבשים בסוד מוחין תוך או"א כנז"ל, ולכן אפילו בשם בטול אינו נקרא, רק בשם פגם בעלמא.