תוכן

ח) והנה כאשר מלך מלך הב', הנקרא חסד, גרם להמשיך התפשטות חמש חסדים בגופא דאבא, וכשנשבר גם הוא, ירד כלי שלו בעולם הבריאה, וה' אורות אחרים נכנסו בכלי המלך הג', כמו שיתבאר. ואז נפלו וירדו האחורים של אבא, הנעשים ע"י התפשטות הה' חסדים בגופא דיליה כנז', ואז החזיר אחוריו כנגד פני אימא, ובחי' זו נקרא אחור בפנים, כי אחור אבא, הם כנגד פני אימא. וא"ת, והרי עדיין לא נגמר פרצוף אבא, עד תיקון שליש הראשון של התפארת, הנקרא מלך הרביעי כנז', ואיך נפרד תיכף עתה מאימא וחזר לאחור. אבל הטעם הוא, במה שנתבאר אצלינו, בענין דרוש מוחין דז"א, הנעשים לו ע"י התפשטות אימא, מחצי תפארת שבה ולמטה תוך ז"א, וע"ש היטב, וכפי התחלקות סדר ההוא, הוא ג"כ כאן, ונמצא כי אותו השליש העליון דתפארת, הוא בחי' יסוד דאבא, ונודע כי בבחי' היסוד, אין בו מציאות פנים ואחור, כי כלו הוא בחי' פנים, ואין בו אחורים. והטעם הוא, כי כל היסוד של הזכר, נכנס ביסוד הנקבה, והכל נקרא בחי' פנים. מה שאין כן בשאר איברי הגוף, שיש בהם בחי' פנים, הנדבקים ומתחברים עם פני הנקבה, ויש בהם בחי' אחוריים, שאינם נדבקים עמה, ולכן נגמר ירידת אחוריים דאבא, טרם היות גרעון וחסרון ביסוד שלו.