תוכן

ח) וכבר נתבאר למעלה, כי אלו הז' מלכים, לקחו הארותיהם, מחמת הסתכלות אור עיני א"ק, באורות העקודים, בבחי' התפשטותם למטה, במקום הגוף של א"ק, ולכן נשברו, כי חסרו מהם הארת ג"ר שבו, שהם אח"פ במקומם למעלה, ולכן נשברו פנים ואחור ולכן נתייגו ג' תגין בכל אות מהם, להורות חסרון והעדר ג' מיני אורות הנזכרים, שהם האותיות, ונשאר האור למעלה מהגופים שהם האותיות, ולא בתוכם. כמו שיתבאר עוד למטה, סוד התגין. אבל אותיות בד"ק חי"ה, שהם כלים דאחורים דאו"א, אשר נתבאר לעיל כי או"א לקחו ב' אורות חוטם ופה, ולא חסר מהם אלא אור האזן בלבד, ולכן לא ירד מהם רק בחי' האחורים, וכנגד אותו האור האחר של האזן שחסר מהם, אנו מתייגים תג א' לבדו, על כל אות מהם, כי הוא לבדו נסתלק ממנו, עומד תלוי למעלה מן האות שהוא כלי. וכבר ביארנו, כי מה שירד מן או"א, נקרא בשתי שמות, והם אחור, או פנים כנז"ל, והוא, כי להיותו חסר אור האזן, שהוא היותר עליון שיש בכל ג' האורות, לכן החסרון הנמשך להם ע"י הסתלקותו, הוא הוא גדול מאד, שהוא הבחי' הגורמת להם להחזירם פב"פ.