תוכן

לד) והנה המ״נ דנוקבא דז״א, לעולם היתה ברשות סט״א, ולעולם לא יצאו משם. אמנם של הבינה, כבר היו מבוררים, וחזרו לירד כנ״ל. והמ"נ דבינה, הם מתבררין ע״י נשמות אלו, של י׳ הרוגי מלוכה, והם מעלין אותן מן הקליפה למעלה בבינה. וז״ס, ת״ח, נשמתין דאלין לאשלמותא דרוחא קדישא, על י׳ רוחין דילהון מתתא כדקא יאות וכו', ר״ל שע״י רוחין דילהון, יעלה מ״נ מתתא לעילא, וז"ש מתתא, ר"ל ממקום הקליפות עד בינה. והבן היטב, ענין העלאת מ״ן, מה פירושו, שהוא מ״ן מתתא, שהם הקליפות למעלה בבינה, או במלכות.