תוכן

ל) ותחלה אנו צריכין להודיעך, כי הנה ג' בחי׳ יש, בענין עליית מ״ן. א׳, הוא בחי' המ״ן עצמן, אשר בחי׳ זו כבר נת״ל היטב. ב', הוא העצמות כלי של בית הרחם של האשה, כדי לקבל טפת הזכר בתוכה, ובתוך כלי זה יש ג״כ מ״ן שלה, אשר נתבאר עניינם למעלה. וכלי זה נעשה, ע״י ידים עליונים דבינה, שהם ח״ג שלה, שהם י׳ אצבעות. וז"ס ה׳ אותיות מנצפ״ך, שהם כפולות, והם יורדים עד שם למטה בנוקבא, ונעשית כלי. וכמ״ש על פסוק, עלי באר ענו לה. באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם, כנזכר פרשה בהעלותך דק״ן ע״א. וזשארז״ל על תמר, שמעכה באצבע, והבן זה. ג׳, הוא ענין ההוא רוחא דשביק בגווה בעלה, כנזכר בסבא דמשפטים צ״ד, כי אין כח המ״ן להעלות ולהתברר שם מעצמן, רק ע״י ההוא רוחא דעאיל ז״א בגווה, בזווגא קדמאה כנודע. והוא הוי״ה דההי״ן ב״ן, וע״י שם זה הוא העלאת מ״ן לבעלה, וזהו ענין ההוא רוחא דשביק בה בעלה כנ״ל.