תוכן

כו) אמר לי מורי ז"ל, כי כל מי שאין לו השגה, להכיר באותיות המצח. ובכל מיני השגת רוח הקודש, וחכמה נעלמת. כאשר יחשוב ויצייר במחשבתו, ארבעה אותיות הוי"ה, לא יצטרפו לפניו במחשבתו. ולא יוכלו להצטייר לפניו כהוגן כלל. כאשר כתבתי למעלה בדף שעבר, דף י"ח. ומי שהוא יודע ומורגל בזה, אם לא יוכל לציירם במחשבתו, נגזר עליו מיתה ח"ו. ואם הוא יודע ומורגל, יצטיירו במחשבתו. והנה כאשר עושה מצוה אחת במעשה, יצייר ארבעה אותיות הוי"ה הנזכרות במחשבתו. וכפי האותיות שלא יוכל לצייר (כך) [כן], בהם יכיר וידע, היכן חטא ופגם. כפי מה שהיא האות ההיא. והנה חטאו הוא מצד המעשה. וכן כשיעשה מצוה בדבור, יצייר אז השם הנזכר. וכפי האות שבה חטא, כך תתעלם ממנו, וחטאו הוא מצד הדבור. וכן אם חטאו הוא מצד המחשבה, כמו בבינה וכיוצא בזה. אז ג"כ יצייר כנזכר ואז חטאו הוא במחשבה. גם יש מציאות אחר והוא, כי מי שלא יצויר נגדו אלא כתיבה שחורה, מורה שחטא ופגם למעלה. ואם מצטייר בגוון אש אדום, אז הוא מתוקן וכפי השתנות ציור ד' אותיות הנזכרות, מגוון אש לגוון שחור, מזה ידע ויכיר את הפגם מה הוא, כפי בחי' האות ההוא. וכן הדין אם הגוון ממוצע מן שחור ומן אש.