תוכן

כד) ובענין השגתו א"ל, כי בתחלת ימי השגתו היה טורח לפעמים שבוע אחד על מאמר אחד מן הזוהר כדי להבין אותו, ולא היו אומרים לו פירושו. דא"כ נמצא שלא היתה התורה ההיא שלו, וצריך שהוא יחדש בשכלו מעצמו בתורה, מה שקבלה נפשו בחלקה בהר סיני כנודע. ולכן כאשר היה טורח, אז היו אומרים לו בענין פלוני, ובמאמר פלוני עיינת ועמדת על האמת, אבל עדיין צריך קצת עומק יותר. ולפעמים היו אומרים לו טעית בענין פלוני בכלו, או במקצתו והיה חוזר ומעיין עד שהיה עומד על האמת.