תוכן

ג) וזה ענין המלאכים המתגלים אל (בני) האדם, ומודיעים אותם עתידות, וסודות, ונקראים בספרים מגידים. כי אלו הם נבראים, מעסק האדם בתורה ובמצות. ויש אנשים שאין המגידים הנזכרים מתגלים להם כלל, ויש מי שמתגלים להם, והכל הוא כפי בחי' נשמותיהם, או כפי מעשיהם, ואין להאריך בזה. ויש מגידים אמיתיים לגמרי, והם הנעשים מן התורה או המצות, הנעשים בשלימותם. ויש מגידים משקרים במקצת דבריהם, ויש בהם תערובת כזב ושקר. והטעם הוא, כי אם האדם היה לו איזו בחינה רעה, או דבר שקר, באותה התורה, או באותה המצוה שעשה, הנה גם המלאך הנברא משם, הוא כלול טוב ורע, ובחי' הטוב שבו אומר דברי אמת, והרע שבו אומר דברי כזב.