תוכן

א) יבאר בו ענין הנבואה ורוח הקדש מה ענינם, וגם יבאר ענין המדרגות שלהם. דע, כי בהיות האדם צדיק וחסיד, ועוסק בתורה, ומתפלל בכונה, ודאי הוא שאיו לך דבר שאין לו ממש, כי אפילו אותו הקול היוצא, ע"י הכאת המטה אינו לבטלה, כנזכר, בזוהר פרשת שלח לך. ואין הדבר ההוא הולך לבטלה ח"ו, אך בודאי הוא שממנו נבראים מלאכים, ורוחין קדישין, קיימין ועומדין כנזכר בפרשת בשלח דף נ"ט. וכמשז"ל, כל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד וכו', כי מדבור האדם, נוצרים מלאכים טובים או רעים, כפי דבורו. וכמו שכתב בתיקונין, כי כשהאדם עוסק בתורה, אותם הקולות וההבלים דנפקי מפומיה, נעשים מרכבה אל נשמות הצדיקים הראשונים, לרדת למטה ללמוד תורה לאדם ההוא. וכנזכר בסבא דמשפטים דף ק' ע"ב, ענין ההבל והדבור והקול כמו שיתבאר ענין שלשתם לקמן בע"ה.