תוכן

כד) גם בפסוק לב נשבר ונדכה כו', שבמזמור בבא אליו נתן הנביא כו', נתן לי מוז"ל יחוד א' גדול, שאכוין בו קודם השכיבה, כנודע אצלנו, ענין מנהג היחודים האלה מה עניינם, בשער רוה"ק, ואיני זוכר אלא קצתו, ועלה בדעתי להעתיקו פה, כי נלע"ד שטוב לכוין בו עתה ג"כ, והוא זה: מלת לב, הוא ל"ב אלקים דמעשה בראשית, ר"ת ל'ב נ'שבר ו'נדכה, הם בגימ' אלקים. ר"ת אלקים לא תבזה, הם ת"ל, וה"ס ה' שמות אלקים, שהם בגימ' ת"ל, שמשם נמשכים בחי' תלתלים, וקוצא דשערי דז"א, ויוצאים מן הה"ג שבו, שהם ה' שמות אלקים. ולכן נרמז ונכתב בפירוש שם אלקים ג"כ בענין זה, באומרו אלקים.