תוכן

כ) וכשתאמר עד אנה בכיה בציון כו', צריך שתכוין בזה כי ציון היא כנגד רחל וירושלם כנגד לאה. ותכוין להמתיק את שתיהן, מגבורותיהם. והנה לאה עומדת מן החזה דז"א ולמעלה, ורחל מן החזה ולמטה. והנה האורות הניתנין אל רחל, הם מן האחוריים דז"א, שהפנים שלו, הם שם מ"ה. והאחוריים והם ריבועו, הוא בגימ' ק"ל, בזה האופן: יוד. יוד הא. יוד הא ואו. יוד הא ואו הא. והוא כמנין ע"ד אנ"ה. גם מגיעים אליה, אורות המגולות ביסוד דאימא, אשר בהיותם למעלה כנגד לאה, הם אורות סתומים. והוא בחינת ההבל היוצא מן היסוד ההוא דאימא, והוא מילוי הוי"ה דס"ג, שהוא בגימ' ל"ז, כמנין בכי"ה. וזהו, עד אנה בכיה, הכוונה לומר, שעתה הם חסרים מן רחל הנקרא ציון, שני מיני אורות הנז' שהם בגימ' עד אנ"ה בכי"ה. ואנו צועקים אליו יתברך, שעד אנה תמשך בכיה זו ברחל, על חסרון האורות האלו והשפע שלה, אשר שניהם עולים עד אנה בכי"ה, שהם ק"ל ול"ז, ומלת ציון כבר נתבאר במ"א.