תוכן

א) בענין קומו מן המטה בח"ל, אחר שיטהר וינקה גופו, וירחץ פניו ידיו ורגליו, וילבש מלבושיו, ויסדר ברכותיו, על סדר הנזכר בגמרא, וכמ"ש הרמב"ם בהלכות תפלה. כבר נת"ל, שאחר ח"ל, נעשו ב' דברים: הא', הוא זווג לאה ויעקב. והב', הוא לבכות על רחל, שירדה בבריאה, בסוד שכינה בגלות, היורדת למטה בעת הזו ממש. ולכן, צריך שתלך ותשב אצל הפתח סמוך להמזוזה, שה"ס השכינה, פתח העליון. ותסיר המנעלים, ותשב יחף, ותעטוף ראשך כאבל, ותרבה בבכיה כפי כחך, תקח אפר מקלה, ותשים על מצחך במקום הנחת תפילין. גם תכוף ראשך, ותחבק פניך בקרקע ממש, ותכוין בזה על שריפת התורה, שנעשית אפר. וגם תכוין, למה שנתבאר אצלינו בשער רוה"ק, איך מיום שנחרב בית המקדש, ונשרפה התורה, נמסרו סודותיה ורזיה לחיצונים, וזה נקרא גלות התורה בעו"ה.