תוכן

ג) ונחזור לבאר מאמר רז"ל הנזכר. דע, כי כבר נת"ל בענין ר"ה כנזכר, כי כל ימות השנה, ע"י אכילתינו ושתייתינו הגופני, שאנו מברכין עליהם כמה ברכות, המוציא, וברכת המזון, וברכת הנהנין כלם, הנה ע"י הברכות ההם, אנו ממשיכין לז"א ולנוקבא רחל, בחי': אכילה, ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המטה, מן אימא עילאה. ואמנם האכילה ושתיה ההם, הם אכילה ושתיה גופנית, נמשך מן חיצוניות אימא עילאה. אבל ביוה"כ, יש לנוקבא דז"א שהיא רחל, עילוי יתירה בב' בחי' שנבאר, אם בענין מציאות עילוי האכילה והשתיה כו' בעצמה, ואם בבחי' מקום מוצאם. והטעם הוא, כי עתה ביוה"כ, כבר ננסרה רחל לגמרי, וקבלה הדינין מאחוריים דז"א, ע"י ביסום ומיתוק, ונמשך לה ע"י ז"א עצמו, כנ"ל בדרוש הנסירה. ועתה ביוה"כ. היא צריכה לקבל מיתוק הדינין מן אימא עילאה עצמה, שלא ע"י ז"א. ולכן היא צריכה עתה לעלות עד אימא עילאה ממש, ומתעלית למעלה מז"א. וכיון שעלתה שם, איננה מתפרנסת מן אימא, אכילה ושתיה גופנית מחיצוניתה כבתחלה. אבל היא ניזונת מן המקום שאימא עילאה מקבלת, וניזונת ורוחצת וסכה ושותה ואוכלת, וכל אותם הה' דברים, אכילה ושתיה כו' הראשונים, נתבטלו עתה, לפי שהם באים לה ממקום גבוה, ולכן אינם מושגים אלינו במששות, רק בסוד הבל היוצא מן הפה, ומאותו הבל ניזונת עתה רחל ביוה"כ. ולכן נצטוינו בה' מיני עינוים אלו, שהם אכילה ושתיה, כי נתבטלו ממנה עתה ביוה"כ, ואינה ניזונת אלא מהבל היוצא מפה עליון. ולכן כנגדם תיקנו ה' תפילות ביוה"כ, כנגד ה' דברים, אכילה ושתיה כו'. כי התפלות הם בסוד הבלים, היוצאים מן הפה.