תוכן

א) ונבאר תקון ז"א ונוקביה, כבר נתבאר למעלה בדרוש תקון ע"י, כמה חלקים נטלו זו"ן משם מ"ה ומשם ב"ן, ועי"ש. והנה גם הם מלבישים את א"א, כי הנה ההתלבשות ד' פרצופים הנכללים בשם או"א, היה מן הגרון דאריך, עד הטבור שלו. והנה ז"א מלביש את אריך מטבורו ולמטה מכל הצדדים, באופן זה: כי כתר דזעיר, מלביש את סיום הת"ת דאריך, ממקום הטבור שלו ולמטה, עד סיום הת"ת. וחח"ן דז"א, מלבישים לג' פרקין דנצח דאריך. ובנ"ה דזעיר, מלבישים לג' פירקין דהוד דאריך. וקו האמצעי דזעיר, מלביש את היסוד דא"א. ואח"כ נוקבא דז"א, גם היא יוצאת ממקום החזה דז"א ולמטה כנודע, והיא בז"א, ע"ד ז"א בא"א ממש. אלא שז"א מתחיל מן הטבור דאריך ולמטה, ונוקביה דזעיר, מתחיל מן החזה דזעיר ולמטה. וכלל העולה נמצא, כי סיום שעור קומת א"א, הוא ממש סיום שעור קומת עולם האצילות. כי הנה רגלי ז"א, ורגלי נוקביה, ורגלי א"א, כלם מסתיימים במקום אחד שוה ממש כאחת, ועד שם הוא סיום עולם האצילות, ומשם ולמטה מתחיל עולם הבריאה. וכבר נתבאר למעלה בדרוש א"א, כי ב' פירקין תחתונים דנו"ה דע"י, המתלבש תוך א"א, הנה הם מתפשטים, ונמשכים ונכנסים בתוך גבול ראש עולם הבריאה, ונעשים בבחי' ב' דדים של הבהמה, להניק את כל הפרצופים דאצילות, בהיותם למטה בעולם הבריאה, קודם שנתקנו.