תוכן

קטז) ובזה יובן מה שאמרו בזוהר פרשת אחרי מות ת"ח כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות וכו', האי נהרא אתפשט בסטרוי, בשעתא דאזדווג עמיה בזיווגא שלים האי עדן, זיווגא בההוא נתיב לא ידעו עיט, דלא אתיידע לעילא ותתא ואשתכחו ברעותא דלא מתפרשן תדירא חד בחד, כדין נפקין מבועין, ונחלין ומעטרין לבן קדישא בכל אינון עטרין, וכדין כתיב בעטרה שעטרה לו אמו, וההיא שעתא ירית האי בן אחסנתא דאבוי ואמיה כדין הוא אשתעשע בההוא ענוגא ותפנוקא ע"כ. וראוי לעורר בו קצת הערות, ומתוכן נבא אל תשובתינו. א', אמאי אתפשט בסטרוי דקאמר, ומאי אתפשטותא. ב', מאי קאמר בזווגא שלים, מכלל דאיכא זיווגא שאינו שלים. ועוד שאמר אחר כך זיווגא בהאי נתיב לא ידעו עיט, למה לו להזכיר זיווגא פעם ב', ועוד דלא אתיידע לעילא ותתא, ואי לא אתיידע לעילא כל שכן לתתא.