תוכן

קטו) ודע והבן, כי אין כוונתינו בו, באומר שזיווג חו"ב לצורך המלאכים העליונים, שאין בו צורך לתחתונים, כי הרי מבואר בכמה מקומות, מזיווג חו"ב נעשים עטרות לבנים, ועל ידי כן מזדווגים ומתיחדין ת"ת ומלכות. אבל כוונתינו לומר, כי זיווג חו"ב הוא צורך לעליונים ותחתונים, משא"כ דת"ת ומלכות, כי אינו רק להיות נשמות לתחתונים. וגם יעלה לנו תירוץ כמ"ש בתקונים נשבע הקב"ה וכו', שלא יכנוס בירושלים שלמעלה וכו', ובכמה מקומות אחרים נזכר שם דאתקריבת אימא עילאה וכיוצא בדברים אלו, והענין, כי בערך שהיא אימא להנחיל לבניה, אתתרכית, כי אינה מזדווגת להנחיל עטרות לבנים ליחדם, ושהוא קרבן עולה ויורד, כי אינה מתחברת יו"ד בה"א כי ענין יו"ד הוא מורה זיווג לצורך הבנים, כי יו"ד מלואו ו"ד, שהם ד"ו פרצופין. וה' צורתה ג"כ ד"ו. ונמצינו למידין, שזיווג חו"ב לא יחסר תמיד אלא בזמן הגלות אינו זווג שלם, כי אינו לצורך הבנים, ואינו כ"כ משובח, כי אם לזמנים, כדי שיגיע מהם עטרות לבנים, כדי שיוכלו להזדווג ולהתייחד. אבל יש זווג תדירי לצורך העליונים להחיותם, וזה לא יפסיק.